יוכבד זכאי נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

פסק דין

1.בפני ערעור על פי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995, על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 7.1.10 (להלן - הועדה או הועדה לעררים).

2.ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערערת נכות זמנית בשיעור 30% (לפני ניכוי מצב קודם בשיעור 10% - עליו אין חולק), בהתאם לפריט ליקוי 34(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956. על החלטה זו עררה המערערת בטענה כי מצבה הרפואי תואם את פריט ליקוי 34(ה), ולכן יש לפסוק לה נכות בשיעור 50%.

הועדה לעררים דחתה את הערר בנוגע לשיעור הנכות. בפרק סיכום ומסקנות נרשמו הדברים הבאים -

"הועדה עיינה במכתבו של פרופ' קוטלר וד"ר דרנל, אין חילוקי דעות בנוגע לתוכן המכתבים אשר מתארים ארוע טראומתי אשר יכול היה לגרום לתסמינים בעלי אופי דכאוני. לציין כי קיים רקע קודם של מצב נפשי.

בשלב זה מן הראוי להתייחס למצבה כאל מצב זמני, תגובתי, מדובר בארוע שהתרחש לפני פחות משנתיים. לדעת הועדה קביעתה של ועדה דרג I משקפת את מצבה הנפשי של התובעת."

על החלטה זו הוגש הערעור שבפני.

3.לטענת המערערת, היה על הועדה להפעיל את פריט ליקוי 34(ה) או לכל הפחות לדון בשאלה מדוע עניינה של המערערת אינו תואם סעיף זה, לאור העובדה כי מצבה הנפשי של המערערת הוא קבוע וללא הפסקות. לדבריה, החלטת הועדה אינה מתיישבת עם המסמכים הרפואיים, היא אינה מפרטת את סעיף הליקוי הספציפי ועל כן החלטתה לוקה בחוסר סבירות והנמקה.

4.לטענת המשיב, הועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית, עיינה בתיעוד הרפואי וקראה את המכתבים של ד"ר דרנל ופרופ' קוטלר (אשר אינם מציינים את שיעור הנכות של המערערת ואינם מפנים לפריט ליקוי ספציפי). מהחלטת הועדה עולה כי הסיבה למסקנתה היא העובדה כי מדובר באירוע שהתרחש לפני כשנתיים ולכן מצבה הרפואי הנוכחי של המערערת הינו זמני, תגובתי. עוד נטען, כי שיעור הנכות שנקבע למערערת הינו הערכה "המשקפת את מצבה הנפשי של התובעת" (כלשון הועדה) ובכל מקרה, שעה שמדובר בנכות זמנית, אין הועדה מחויבת להפנות לסעיף ליקוי ספציפי.

5.דין הערעור להידחות וזאת מהטעמים הבאים -

הועדה מציינת כי קראה את מכתביהם של פרופ' קוטלר וד"ר דרנל והיא אינה חולקת עם האמור בהם, אלא שהועדה בדיעה כי מצבה של המערערת הינו "זמני, תגובתי", מאחר ש"מדובר באירוע שהתרחש לפני פחות משנתיים". מדובר בקביעה רפואית שהינה בשיקול דעתה המקצועי של הועדה. משהקביעה הנ"ל מבוססת על החומר הרפואי שעמד בפני הועדה ומבדיקתה את המערערת, לא נפל פגם במסקנה זו. מה עוד שבשני המכתבים, לא מציינים הרופאים מהו לדעתם שיעור הנכות של המערערת.

זאת ועוד, על פי הדין "בקביעת דרגת נכות זמנית משוחררת ועדה רפואית מלהסתמך על מבחני הנכות" (דב"ע נא/99-122 רייזלר - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כג 169 (1991); עב"ל (ארצי) 1193/01 המוסד לביטוח לאומי - היבי, ניתן ב - 18.1.04). היינו, שעה שהועדה הגיעה למסקנה כי מצבה הנפשי של המערערת אינו יציב ויש לקבוע נכות זמנית, לא נפל פגם בהחלטה רק משום שלא ציינה את פריט הליקוי הספציפי.

6. סוף דבר – הערעור נדחה.

7.על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 ימים מקבלתו.

ניתן היום, כ"ה תשרי תשע"א, 03 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: